ארמון טופקאפי; כרטיסים, שעות פתיחה, דמי כניסה, איך להגיע…
מידע כללי על ארמון טופקאפי; עם שטח של 700,000 מ”ר, ארמון טופקאפי הוא הארמון הקיסרי הגדול ביותר של האימפריה העות’מאנית והשני בגודלו בעולם. הוא נבנה בשנת 1460 על ידי הסולטן מהמט השני לאחר כיבוש קונסטנטינופול (איסטנבול). בתור הלב של האימפריה העות’מאנית במשך כמעט ארבע מאות שנים, הארמון ההיסטורי הזה משלב סגנונות אדריכלות אסלאמיים וביזנטיים, המסמלים את כוחה ועושרה התרבותי של האימפריה. הארמון היה יותר ממקום מגורים מלכותי; הוא שימש גם כמרכז לפונקציות מנהליות, משפטיות, חינוכיות וצבאיות וכן לטקסים. כיום, הוא משמש כמוזיאון שמושך מיליוני מבקרים בשנה בזכות שעריו וחצרותיו המפוארים, ההרמון עם 400 חדרים, אוצרותיו המרשימים, המזכרות הקדושות היקרות ביותר בעולם, תכשיטים (תכשיטים), שריונות (שריונות) ומחלקות קליגרפיה (קליגרפיה), מטבחי הקיסר, כלי חרסינה סיניים ואירופאיים (כלי חרסינה אירופאיים), בגדי הסולטנים ומחלקת הקפה הטורקי (קפה טורקי).
- מדריך פרטי ומקצועי ל-5 שעות 120 € (כולל מעבר בתור), אנא צרו קשר על ידי מילוי הטופס למטה
צרו קשר עם מדריך רשמי ∇
אנא כללו את שמכם, מספר הנייד שלכם, דוא”ל, תאריכים ומספר האנשים בהודעה.
מחיר כרטיסים / דמי כניסה
- דמי כניסה; כניסה מלאה לארמון הראשי + החלק של ההרמון וכנסיית איה אירנה; 1500 לירות טורקיות.
- מחירים מוזלים למבקרים זרים; 150 לירות טורקיות לסטודנטים זרים בגילאי 12-25 המחזיקים בכרטיס ISIC.
- כניסה חופשית; לכל הילדים מתחת לגיל 12.
שעות פתיחה, ימי סגירה (2024)
- ימי ושעות פתיחה; 09:00-18:00
- ימי סגירה; ימי שלישי.
כרטיסים ללא תור
במיוחד בעונות השיא ובימים של הגעת אוניות תענוגות, ייתכן שתיתקלו בתורים ארוכים לרכישת כרטיסים. כדי להימנע מסיכון זה, ניתן לרכוש את הכרטיס שלכם הכולל מדריך שמע אונליין כאן.
תחבורה, איך להגיע
ארמון טופקאפי ממוקם ברובע סולטנאחמט, באזור העיר העתיקה (החצי האי ההיסטורי) של איסטנבול. איסטנבול משתרעת על פני שני יבשות, וסולטנאחמט ממוקמת בצד האירופאי.
כדי להגיע לכיכר סולטנאחמט, תוכלו להשתמש במטרו או בטראם. קחו את קו הטראם T1 והלכו 2 דקות מתחנת סולטנאחמט. לחלופין, תוכלו לקחת את קו המטרו מרמריי ולהלוך 10-15 דקות מתחנת סירקג’י. אין אוטובוס ציבורי שעובר ליד ארמון טופקאפי. אם תבחרו לקחת מונית ולנסוע בדרך החוף (דרך רובע קנקורטאראן), תוכלו לרדת ליד שער הכניסה הראשי של הארמון. עם זאת, היו מוכנים לעומסי תנועה, במיוחד בשעות השיא בין 08:00-09:00 ובין 17:00-19:00.
ההיסטוריה של ארמון טופקאפי
ארמון טופקאפי הוא המתחם הארמונות השני בגודלו, אך הגדול ביותר שבנו העות’מאנים באיסטנבול. בניית הארמון החלה בשנת 1453, שבע שנים לאחר כיבוש קונסטנטינופול על ידי מהמט הכובש (פאטיח סולטאן מהמט). הארמון הראשון, שנבנה מעץ ברובע בייזיט, נחרב בשריפה, מה שהוביל לבניית ארמון טופקאפי. במהלך התקופה העות’מאנית, הארמון היה ידוע במקור בשם “הארמון הקיסרי החדש” (Saray-ı Cedid-i Amire).
ארמון טופקאפי נבנה על אותה אדמה שבה נוסדה העיר ביזנטיון לראשונה. חומות ארמון טופקאפי נבנו גם הן מעל חורבות חומות ביזנטיון. לכן, הבחירה באותה אדמה שבה היו ממוקמים הארמונות של ביזנטיון, רומא, האימפריה הרומית המזרחית וביזנטיון היא סמלית ומשמעותית מאוד.
הארמון נבנה על שטח של 700,000 מ”ר וכולל גן מקיף נרחב. בארמון יש בסך הכל 400 חדרים, כאשר 20% מהשטח הכולל כולל מבנים ארמוניים. כיום, שטח המוזיאון משתרע על 80,000 מ”ר (לשם השוואה, ארמון ורסאי משתרע על שטח של 67,000 מ”ר ויש בו 2300 חדרים). עם זאת, המבנים הארמוניים אינם כה מפוארים כפי שרבים חושבים או מצפים בהשוואה לארמונות אירופיים. הפאר של ארמון טופקאפי נובע מתפקודו, ממוזיאוניו, מהקישוטים הפנימיים וממיקומו.
ארמון טופקאפי שימש כארמון הקיסרי הראשון עד שנבנה ארמון דולמאבהצ’ה בסגנון הבארוק. השושלת העות’מאנית עברה לארמון דולמאבהצ’ה בשנת 1856, וארמון טופקאפי משמש כמוזיאון מאז 1924.
אזורים
הארמון מורכב מ-3 שערים עיקריים ו-4 חצרות. כל חצר פתוחה יותר לציבור מהבאה אחריה. ככל שמתקרבים לארמון, מידות החצרות קטנות יותר ויותר פרטיות. כל אחד יכול להיכנס לחצר הראשונה, בעוד שרק בני השושלת העות’מאנית יכלו להיכנס לחצר האחרונה.
השער והחצר הראשונה
השער הראשון נקרא באב-הומאיון (השער הקיסרי) והחצר הראשונה נקראת אליי מיידאני (כיכר התהלוכה). זו הייתה החצר היחידה שהייתה פתוחה לציבור.
השער והחצר השנייה
שער חשוב זה נקרא באב-אוס-סלאם (שער הברכות) והחצר נקראת כיכר הדיוואן (כיכר המועצה). שער זה, שאינו בסגנון אדריכלות עות’מאני, נבנה בסגנון הונגרי על ידי הסולטן סולימאן המפואר. בצד ימין של החצר נמצאים מטבחי הארמון וקופת הכרטיסים, ובצד שמאל נמצא המועצה הקיסרית (דיוואן-הומאיון) והאורוות הקיסריות (איסטאבל-הומאיון). בנוסף, הכניסה להרמון, החלק הפרטי ביותר של הארמון, היא גם מהחצר הזו.
השער והחצר השלישית
באב-אוס-סעאדה (שער האושר) הוא השער שלפניו נערכו הטקסים. זהו השער החשוב ביותר בארמון מכיוון שהסולטנים ישבו לפניו במהלך הטקסים. זה גם המקום שבו כל אנשי המדינה החשובים עמדו בשורה במהלך הטקסים החגיגיים, נשקו את שולי בגד הסולטאן וקיבלו את מתנתם. זוהי כיכר אנדרון, בית הספר הקיסרי. ההרמון הוא גם חלק מהמבנים הללו וניתן לטפל בו באופן עצמאי. בחצר זו נמצאים גם חלקים חשובים מאוד של הארמון, כמו חדר הבקשות (עארז אודאסי), האוצר הפנימי וחדר המזכרות הקדושות ובית הספר הקיסרי (אנדרון) וכו’.
המזכרות הקדושות (קוטסל אמאנאטלאר)
החפצים היקרי הערך של המזכרות הקדושות של ארמון טופקאפי הובאו לאיסטנבול לאחר ניצחונו של יאבוז סולטן סלים במצרים. התערוכה ממוקמת בחלק של החדר הפרטי (חאס אודה).
- מטה משה
- חרב הנביא דוד (דאוד)
- גלימת הנביא יוסף (יוסוף)
- שרידי הנביא יוחנן המטביל (יחיא)
- כלי הבישול של אברהם (איברהים)
- הטורבן של הנביא יוסף (יוסוף)
- שטיח התפילה של מוחמד
- דגלו של מוחמד
- קשתו של מוחמד
- סנדלי מוחמד וכו’.
החצר הרביעית
זהו החלק שבו רק בני השושלת העות’מאנית, משרתיהם ואורחים מיוחדים מאוד יכלו להיכנס. בחצר זו ישנם מבנים שונים ונוף לים מרמרה ולמיצר הבוספורוס. שלושת המבנים נקראים בגדד, רוואן, ספה ומג’ידייה. מבנים נוספים בחצר כוללים את חדר המילה, ביתן האיפטר ומגדל הרופא וכו’.
ההרמון
ההרמון, מקום מלא סודות, הוא למעשה ביתו הפרטי של הסולטן. משפחת הסולטן (אמו של הסולטן, אחיות, נסיכות, נשותיו) חיו כאן יחד עם אנשים נוספים כמו נשות המלוכה, מועדפות, משרתים, שומרים, סריסים וכו’. ההרמון בארמון טופקאפי מכיל כ-400 חדרים (גדולים או קטנים). מספר האנשים שגרו בהרמון השתנה לאורך הזמן. לדוגמה, במהלך שלטונו של סולטן סלים השני, האוכלוסייה הגיעה לכ-1200 איש.
ההרמון שימש בין המאה ה-16 למאה ה-19. חלקים שונים שנבנו וקושטו על ידי סולטנים שונים משקפים את תקופות השינוי בארכיטקטורה העות’מאנית ובקישוטי הפנים.
הנה שלושת החלקים החשובים של ההרמון:
- האולם הקיסרי (הונקר סופראסי)
- חדרי אם הסולטן (ואלי סולטן דאראסי)
- חדר הפרטיות של מהמט השלישי
- איה סופיה; כרטיסים, שעות פתיחה, היסטוריה
- האתר הרשמי לתיירות באיסטנבול